תיאורית האימגו אומרת כי כל אחד ואחת מאיתנו, מביאים כנדוניה למערכת הזוגית שלנו, אלבום גדול מלא תמונות בשם : "מה זו אהבה". באלבום הזה נמצא תמונות של כל מי שטיפל בנו מהרגע בו הגחנו לאוויר העולם. כך נמצא שם את כל דרכי האהבה והקשר, של המטפלים בנו כלפינו ואחד כלפי השני, רגעים טובים ומתוקים, אך גם מפחי נפש ואכזבות. הפאזל הזה, המורכב מכל התמונות, הוא האימגו – הדימוי הקיים במוחנו, ומשפיע על בחירת בני הזוג שלנו.
תיאורית האימגו מדברת על כך שאדם אינו חי לבדו, כי אם נועד להיות בקשר. מהרגע שאנו נולדים אנו זקוקים לידיים החמות והאוהבות, ולמבט המתפעל והמעריץ של המטפלים בנו. אם הורינו היו מלאכים, והיו מסוגלים לתת לנו את כל מה שאנו צריכים, ברגע בו אנו זקוקים לו, ובדיוק בכמות אותה אנו צריכים, הכל היה מתנהל כהלכה. משום שמלאכים יש רק בשמים, והורינו אינם מסוגלים לתפקוד המושלם הזה, אנו נפצעים אי שם כבר בתחילת הדרך. היופי של האימגו, הוא בכך שהוא אומר כי באנו לעולם בקשר, אנו נפצעים בקשר, אבל גם התקווה – הריפוי, יקרה בתוך קשר.